בחדר ההנהגה בבית הוועד הפועל בתל אביב, תלוי צילום, מעל שני מטרים גובהו וכארבעה מטרים רוחבו, אשר מספר את סיפור הקמתה של ההסתדרות. נראים בו האנשים שהשתתפו בוועידת היסוד של ההסתדרות, שנערכה החודש לפני 99 שנה. הם עומדים בקומפוזיציה מושלמת שלא מסתירה איש ומביטים למצלמה במבט רציני של מי שמשימת בניית היישוב היהודי והקמת המדינה ניצבת בפניהם.
הצלם החתום על התמונה הוא צ. פייגין, צבי פייגין בשמו המלא, עולה מרוסיה שנחשב לצלם הראשון של חיפה.
לרגל כניסת ההסתדרות לשנת המאה להקמתה, נספר מעט מהסיפורים ההיסטוריים מאחורי הצילומים, האירועים והאנשים שהקימו ובנו את הארגון, שמילא תפקיד מוביל בבניית המדינה. הסיפור הראשון, כאמור, על ועידת היסוד.
ועידת היסוד של ההסתדרות התכנסה בטכניון בחיפה במוצאי שבת, ארבעה בדצמבר 1920, כ"ג בכסלו תרפ"א - יום לפני נר ראשון של חנוכה, ונמשכה עד יום חמישי. הטכניון נבחר משום ששימש כמכון ללימודי בנייה.
בזמן ועידת היסוד בחיפה (שלימים תכונה "חיפה האדומה" בשל אופייה כעיר תעשייה ופועלים), היו בעיר פחות פועלים מאשר בירושלים או בתל אביב. אך יתרונה הבולט היה קרבתה למרכזי הפעולה, למקומות העבודה ולאזורי סלילת כבישים.
4,433 פועלים ופועלות השתתפו בבחירות שהתקיימו שבוע לפני הוועידה. זכות הבחירה ניתנה לכל פועל שהיה בארץ ובעבודה במשך חודש ימים. כמעט מאה שנה אחרי, ההסתדרות גדלה ומייצגת כ-800 אלף עובדים וגמלאים.
בוועידת היסוד השתתפו 87 צירים, בהם יצחק בן צבי (לימים, הנשיא השני של המדינה) ורעייתו רחל ינאית (פעילת תנועת העבודה ומחנכת), אליהו גולומב ודב הוז ממייסדי "ההגנה", ברל כצנלסון, ישראל ומניה שוחט, דוד רמז (לימים, מזכ"ל ההסתדרות, ח"כ ושר), יוסף שפרינצק (לימים, יו"ר הכנסת הראשונה) ולוי שקולניק (אשכול. לימים, ראש הממשלה).
ברל כצנלסון נשא את הנאום הראשון, ואמר: "לא נצא מפה בלתי מאוחדים. אם נצליח להניח פה יסוד לקהילת העובדים בארץ, נעשה דבר גדול. 4,000 עובדים נושאים אלינו עיניהם ומפקדים עלינו: התגברו!".
(הצילום באדיבות מכון לבון מבית ההסתדרות)
ועידת הייסוד של ההסתדרות
